בשבועות תאכלו סופלקי | שבועות 2016
כל השנה, כל השנה, אני מחכה לשבועות. בדגים של ראש השנה אני חולמת על עוגת הגבינה, במצות אני מפנטזת על קישים, בפורים הראש שלי נמצא בכלל בשמלות לבנות... השנה יצאה לה ההכרזה משפחתית-
טסים לרודוס (או שבעצם, תשכחי לך מעוגת הגבינה!)
אז שמתי את הספונטניות בצד והכנתי רשימה של כל הדברים שצריך להכין:
לפנות זמן לעמידה בתור אינסופי במשרד הפנים בשביל דרכון ראשון לעלמה
בילד אפ והכנה רגשית לטיסה (הנהההה מטוסססססס!)
תרופות לכל המחלות הטרופיות שעלולות ליפול עלינו בדיוק בחופשה
הפעלות, ספרים, צבעים, ניירות וכו' וכו'...
שמלה לבנה, טנא ונזר לראש (כי אין מצב להעביר את שבועות בלי תמונת חג "מסורתית")
והנה, הגענו לנו לשדה והשיר שהתנגן לי בראש "טרמינל, ז'ה טם איי לאב יו טרמינל" בעוד שבראש של עלמה התנגן לו בריפיט השיר "לולי לולי"....
אין על ההתרגשות הראשונה לראות מטוס כל כך מקרוב ויותר מבאס לראות מטוס שלא ממריא-
הטיסה שלנו איחרה לה ב-5 שעות!!! (שעתיים המתנה בשדה ועוד שלוש על המטוס)
אבל לא ניתן לאיחור קל שכזה לשבור את רוחנו-
גילינו את כל מה ששדה התעופה יכול להציע לנו, ארומה, ג'ימבורי וחוזר חלילה...
הטיסה עברה לה במהירות יחסית (הכל יחסי) והופ- הגענו לרודוס !
ילדים פורחים בחופשות, הם נכנסים למוד "בחופשה", כל שפת הגוף שלהם משתנה, הם רצים לכל כיוון, אוכלים מכל הבא ליד, הם ישנים יותר טוב (ונותנים לנו לישון שעה יותר) ולרוב הם אפילו משתפים פעולה איתנו (כמובן שלא כל הזמן)...
ואם כבר שיתוף פעולה-
כשעלמה הבינה שאם אמא כבר סחבה טנא שבועות במזוודה שסירבה להיסגר, נזר פלסטיק לראש שנקנה ברחוב ראשי בבני ברק, שמלה לבנה ופירות ש"הושאלו" מחדר האוכל- אין סיכוי שלא לשתף פעולה ולתת לאמא (משוגעת) לצלם אותה.
(***לא יכולתי "להזמין" תפאורה טובה מזאת)
היה מעולה ועכשיו כל שנותר זה לתכנן את חופשת הקיץ המתקרבת בצעדי ענק...רעיונות?
תודה שקראתם!
ואם כבר הגעתם עד לכאן...תשאירו סימן :)
טלי.
